"אבא לא עושה לנו שום דבר רע. הוא פשוט מהמר. למה אני צריכה לסבול מזה?" המשפט הזה, שנשמע בווריאציות רבות אצל בני משפחה של אנשים עם הפרעת הימורים, נוגע בטעות נפוצה: שההימורים פוגעים רק במהמר עצמו. שני מחקרים ארוכי טווח שפורסמו לאחרונה מראים עד כמה ההשפעה מתפשטת החוצה – לילדים, לבני זוג ולמשפחה המורחבת – וגם מה מגן מפניה.
החשיפה עצמה מעלה סיכון
מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Gambling Studies בדצמבר 2025 ניצל מאגר ייחודי: מדגם ארוך טווח של שמונה גלות מדידה ו-1,530 משתתפים. החוקרים בדקו מה קורה לאדם כשבן משפחה או חבר קרוב שלו סובל מהימורים בעייתיים. הממצא המרכזי: חשיפה להימורים בעייתיים במעגל הקרוב מעלה את הסיכוי שהאדם עצמו יפתח בעיית הימורים. כלומר, הימורים אינם נשארים בתוך האדם שמהמר – הם משפיעים על הסביבה ומשנים את הנורמות בתוכה.
אבל אותו מחקר מצא גם את הכיוון ההפוך, והוא חשוב לא פחות: קשר משפחתי חזק ומחובר שימש גורם מגן. משפחה ששומרת על קרבה, שיחה ותחושת שייכות מפחיתה את הסיכון שהבעיה תועתק לדור הבא. ההשפעה של הבית אינה גזירה – היא זירה שאפשר לעבוד בה.
איך זה קורה? שני מנגנונים סבירים פועלים כאן יחד. הראשון הוא מודל: ילד שרואה הימורים כחלק רגיל מחיי הבית לומד שהימורים הם דרך לגיטימית להתמודד עם רגשות או לבלות. השני הוא זמינות: בית שבו מדובר בהימורים הוא בית שבו קל יותר להתחיל להמר, ומוקדם יותר. שני המנגנונים פועלים בשקט, שנים לפני שמישהו מגדיר בעיה.
מה קורה לבני המשפחה עצמם?
מחקר שני, שפורסם ב-BMC Public Health באוגוסט 2026, עקב אחר 2,814 משתתפים במדגם שוודי ארצי לאורך שנים, וחילק אותם לפי מסלול החשיפה שלהם: מי שמעולם לא היה קרוב לאדם עם בעיית הימורים, מי שהיה בעבר, מי שנכנס לחשיפה חדשה, ומי שחי בחשיפה מתמשכת. הממצאים מדאיגים אך לא מפתיעים: חשיפה מתמשכת נקשרה בהחמרה מצטברת בבריאות הנפשית – מצוקה נפשית ואף מחשבות אובדניות – ביחסים, ובמצב הכלכלי.
שימו לב למילה 'מצטברת'. הנזק לבני המשפחה אינו רגע אחד דרמטי אלא שחיקה: עוד לילה של שקרים קטנים, עוד חשבון שלא שולם, עוד הבטחה שהתבטלה. משפחות רבות מתרגלות לרמת לחץ שמבחוץ נראית בלתי נסבלת, ורק במבט לאחור מבינות כמה היא עלתה להן.
מה עושים עם זה בבית ישראלי?
בישראל ההימורים החוקיים מצומצמים, אבל הימורי הספורט, האפליקציות והאתרים הבלתי חוקיים זמינים לכל טלפון. המשמעות: אין בית שמוגן באופן אוטומטי, ויש בית שיכול להיערך. שיחה גלויה על כסף, שקיפות לגבי חובות, והסכמה שלא פותרים משברים בסוד – אלה לא נושאים ליום שחור אלא תשתית משפחתית שבונה חסינות.
המחקר השוודי מוסיף עוד תובנה מעשית: הנזק ריכוזי בעיקר אצל מי שהחשיפה מתמשכת. כלומר, שינוי במצב ההימורים בבית – למשל כניסה לטיפול – אינו עניין של המהמר בלבד; הוא משנה את מסלול החשיפה של כל המשפחה. התערבות, גם מאוחרת, רלוונטית לכל בני הבית.
ולילדים עצמם? ילדים לא צריכים פרטי חשבון בנק, אבל הם כן צריכים הסבר הולם לגילם למה האווירה בבית מתוחה, וביטחון שהבעיה אינה באשמתם ואינה באחריותם. שתיקה מוחלטת משאירה אותם לבד עם דמיון שממלא את החסר – בדרך כלל בגרסה הגרועה ביותר.
ומה לגבי הגיל? שני המחקרים נערכו באוכלוסייה הכללית, אבל ההיגיון הקליני ברור: ככל שהחשיפה מתחילה מוקדם יותר, כך חשוב יותר לפעול מוקדם. בית שמזהה בעיית הימורים אצל אחד ההורים עושה טובה כפולה כשהוא מטפל – גם בעבור המהמר, וגם בעבור הילדים שצופים ולומדים מה הוא אומר על החיים.
ולבני הזוג?
בני זוג נושאים לרוב את העומס הכפול: הם המבוגרים האחראים בפועל, והם גם אלה שחווים את הבגידה הכי קשה – ההסתרה. רבים מספרים שהכסף כואב פחות מהשקרים. בדיוק בגלל זה, שיחה על הימורים בבית אינה שיחה על כסף בלבד; היא שיחה על אמון, והיא ראויה למקום מסודר ולא לעוד ריב בחצות.
אם אתם חיים לצד אדם שמהמר ומרגישים שהבית נשחק, או שאתם מודאגים ממה שהילדים סופגים – אפשר לדבר על זה. שיחת ההיכרות הראשונה איתי – רבע שעה, ללא עלות.
קליניקות: באר שבע, תל אביב, גבעות בר.
קריאה נוספת
- לנעול את הדלת מבפנים – מה המחקר אומר על פסילה עצמית מהימורים, ומה קורה אחרי
- ההימור הבא במרחק החלקה – מה השתנה כשהימורי הספורט עברו לטלפון
- כשההימורים כבר לא משחק