זו שאלה שמטופלים שואלים בלב, ומטפלים שואלים את עצמם: איך יודעים שהטיפול עובד?
סימנים קטנים מגיעים לפני סימנים גדולים
לפני שמשהו גדול משתנה, משתנים דברים קטנים: ישנים טוב יותר, הוויכוחים בבית פחות הורסים, יש רגע אחד ביום שבו נושמים. המחקר על תוצאות טיפול מראה כי שינוי נמדד בהדרגה, וכי מעקב שוטף אחר ההתקדמות תורם לטיפול עצמו, אם כי האפקט מתון. לכן כדאי לא לחכות רק לרגע הגדול, אלא לעקוב אחרי הקטנים.
מה לא סימן שהטיפול לא עובד
יום קשה אינו כישלון. שבוע של נסיגה אינו הוכחה ששום דבר לא עוזר. ההחלמה והשינוי זזים בקו שעולה ויורד, והמבחן אינו האם היו ירידות, אלא מה עושים אחריהן. אצל כל אדם הקצב שונה, ואין לוח זמנים אחד שמתאים לכולם.
איך עובדים עם השאלה הזו
בטיפול אפשר להסתכל יחד: מה הייתה המטרה, מה השתנה, מה עוד לא. לפעמים התשובה היא שהטיפול עובד וצריך סבלנות. לפעמים היא שצריך לשנות כיוון או כלי. שתי התשובות הן הצלחה של תהליך טיפולי ישיר, כי טיפול שאי אפשר לבחון בו את הדרך הוא טיפול שאי אפשר לסמוך עליו.
אם גם את שואלת את השאלה הזו, על טיפול שיש או על טיפול שעוד אין, אני מזמינה אותך לשיחת היכרות בקליניקה.