התמכרות הינה שימוש מוגזם וחוזר בחומרים אשר משנים מצב רוח או תודעה. השימוש לרוב מתחיל במינונים נמוכים ועולה בהדרגה עם הזמן. בין הסיבות לעלייה במינון השימוש הינה הסתגלות הגוף והנפש לכמות מסויימת ולתחושה ובכך למעשה ההשפעה על שינוי במצב הרוח או התודעה פוחתת, על כן הגברת השימוש מחזירה את אותה התחושה אליה המכור זקוק באותו הרגע.
רצון להשתמש
כאשר המכור חש ברצון להשתמש, הוא יהיה מנוהל באופן אובססיבי על הצורך שלו להשיג את הסם. כלומר, אם אין בהישג ידו סם, הוא יעשה ככל שביכולתו להשיגו, כולל עבירה על חוקים על מנת להשיג את אשר הוא חפץ. ישתמש במניפולציות, הסתרות, ניצול של הקרובים לו, הבטחות כי מדובר בפעם האחרונה ועוד.
המכור אינו רואה את "הדבשת" של עצמו ואינו מסוגל לחשוב באופן בהיר כאשר ראשו מנוהל ע"י רצונו להשתמש, כאן ועכשיו וכמה שיותר.
השימוש לא מחייב כי יהיה בחומרים כמו אלכוהול, סמים או אכילה מוגזמת, אלא יכול להיות באמצעות התנהגויות מתמכרות כגון הימורים, שימוש במין באופן מוגזם, התמכרות לריגושים, כסף וכו'.
מכור מגיע למצב אשר בו אובדת לו השליטה
בתהליך ההתמכרות המכור מגיע למצב אשר בו אובדת לו השליטה על חייו וההתמכרות, חייו הופכים להיות מנוהלים ע"י השימוש. מדובר בתהליך פרוגרסיבי, מתקדם, אשר סופו יכול להביא למצב בו המכור מפסיד כל דבר טוב בחייו.
החומר או ההתנהגות אותה "בוחר" המכור, הינה הסימפטום לבעיה ולא הבעיה עצמה. ובתהליך הטיפול נבין כי מדובר בבעיה הכוללת מרכיבים פיזיים, נפשיים ורוחניים. בתהליך ההחלמה אנו עובדים יחד על כלל המישורים בו זמנית. מטרת הטיפול והליך העבודה העצמית הינה להגיע למצב ותחושה של הנאה מהחיים מבלי להשתמש בכל דבר אשר ישנה מצב רוחו.